אינדיאנים ישראלים - מיקום ההודיות בנוף הזהות הישראלי

תזה לתואר שני -2020- החוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה - אוניברסיטת חיפה

​

תקציר

עבודה זו עוסקת בנושא של ישראלים המאמצים פרקטיקות ומאפייני זהות בהשראת תרבויות ילידיות של אמריקה. הוא מבוסס על עבודת שטח אנתרופולוגית שכללה מיפוי השטח, ביקורים קצרי מועד במוקדים אינדיאנים ותצפית משתתפת בת שנה בכפר אינדיאני-סביבתי המוגדר בעצמו, ביתה של קבוצה המכנה את עצמה שבט 'יהודיאני'. האחרון כלל קשרים רציפים עם חברי מפתח ועשרות שיחות לא רשמיות עם חברי השבט במהלך תקופות ממושכות בילוי בכפר.

המחקר מתמקד באישורים של זהויות, אורחות חיים, דימויים, פרקטיקות וחפצי אמנות ילידים-אמריקאים. הוא בוחן את טיבם של אישורים כאלה, את היחסים שלהם לפרקטיקות מקומיות של הגדרה עצמית, ואת הזיקה של התופעה לתרבות הניו-אייג' הרחבה יותר. האתנוגרפיה חושפת שעשייה ילידית-אמריקאית בישראל כוללת מגוון רחב של מסגרות, קבוצות התייחסות ומרכזים המהווים יחד מארג ייחודי וצבעוני.

תיאורטית, הניתוח מסתמך על ספרות אנתרופולוגית על ייצוגים של עמים ילידים בכלל, ושל אינדיאנים בפרט. ספרות זו מדגישה את האופי האוריינטליסטי של הכמיהה הרומנטית לעבר מדומיין בהקשר של פוסט-קולוניאליזם וקפיטליזם מאוחר. הניתוח שואב השראה גם מתורת הפרקטיקה של בורדייה ומגישתו הפרשנית של גירץ, שילוב שאפשר לי לשקול סוכנות סובייקטיבית בתהליך עבודת הזהות שנתקלתי בו בשטח.

ממצאים מראים כי אישורים של הילידים האינדיאנים בישראל יוצרים רצף שנע בין הזדהות מוחלטת וניכוס עמוק בקצה האחד, לבין מסחור צר, תועלתני ועיוורת הקשר מצד שני. בעוד שבמקומות רבים נעשה שימוש מסחרי בחפצים ובדימויים האינדיאנים כחלק משילובים אקלקטי של ייצוגים אחרים של אחרות אקזוטית, ישנם אנשים וקבוצות, כמו שבט היהודיאני בכפר האקולוגי טירה, המנהלים דרך חיים ש משלב באופן הוליסטי טקסים אינדיאנים, מוטיבים, חפצים ואמונות לאורח חיים סביבתי המיוצר במקום. למרות שגם הם מחזיקים בתפיסה רומנטית של תרבויות אינדיאניות ומייחסים אותנטיות על-זמנית לתרבויות האינדיאנים, הם מודעים לקוסמולוגיה הרחבה יותר שבה מקורם של החפצים והחפצים שהם שואלים. התוצאה היא סינתזה של תרבות אינדיאנית מדומיינת, אידיאולוגיות סביבתיות עכשוויות ומסורות יהודיות מקומיות, המותאמות והולכות בעצמן, והכל נעשה כחלק מעבודת זהות מתמשכת והבחנה עצמית מהחברה הישראלית הגדולה.

​

הממצא הכולל לפיו ניכוסים ישראליים של אינדיאניות מולידות משמעויות שונות במקומות שונים מעלה שאלות בנוגע למימיקה, מהותיות ולמתחים הנלווים למסחור ולרומנטיזציה של תרבויות ילידים. אימוץ ההוויה האינדיאנית לאורח החיים הסביבתי המקומי, בפרט, נוגע גם לנושא של עבודת זהות אתנית, אם כי הוכחשה ככזו על ידי המשתתפים עצמם, במיוחד בהתחשב ברעיון של ארץ קדושה.

המחקר מציג תיאור אתנוגרפי עבה של השמאניזם הלבן בישראל, ראשון מסוגו למיטב ידיעתי. תרומתו נעוצה בהרחבת הדיון באימוץ הנטיביזם הזר לעבודת זהות סביבתית מקומית בכלל, ובהרחבת הבנתנו את עבודת הגבול הקבוצתית בישראל בעידן המודרניות המאוחרת והגלובליזציה.